ריח של טיגון

אני לא זוכר אם כבר אמרתי את זה בעבר, אבל הסו-שף ואני אוהבים מטוגן. מאוד.
וזה בלי לציין את החיבה העזה (בלשון המעטה) שיש לסו-שף לסופגניות על כל סוגיהן.

כדי לסיים את המטבח התוניסאי עם טעם של עוד, בחרנו ללכת על מטוגן, ולכלול גם איזו סופגניה על הדרך.
כמובן שבמטבח התוניסאי, כשאומרים סופגניה מתכוונים לספינג' – אותם חישוקים אווריריים מצופים במשהו מתוק (סוכר, אבקת סוכר או דבש).
לפני הקינוח (רק כדי שלא יחשבו שאנחנו אוכלים רק מתוק) הכנו בריק – עלי בריק (שאמורים להיות דומים לעלי סיגר רק דקים יותר), ממולאים בביצה או בתפוחי אדמה ומטוגנים בשמן עמוק, הגרסה התוניסאית לבוריק אם יצא לכם להכיר.

אחרי שעתיים של טיגונים הבגדים שלנו הריחו כמו שמן מטוגן, המטבח הריח כמו שמן מטוגן ואפילו הרכב שלי הריח יומיים כמו שמן מטוגן.

הבריק במילוי הביצה היה מעולה, אין דבר טוב יותר מבצק פריך עם ביצה רכה בפנים, וקצת ירוקים מרעננים לשיפור הטעם.
על מילוי תפוחי האדמה אפשר לוותר, הוא סטנדרטי ומזכיר בטעמו סיגרים של קבלת פנים בבר-מצווה.
זה לא דבר רע, אבל חבל על הטרחה…

הדבר שקצת אכזב במתכון, זה שמצוין שכדאי להשתמש בעלי בריק ולא בעלי סיגר, אבל לא ממש ברור איך להשיג אותם, והייתי רוצה מאוד שיהיה מתכון שלהם בספר…