לאכול ובגדול

לאכול ובגדול - המבורגר
המבורגר, צ'יפס ומגוון רטבים

אחרי לא מעט שבועות שבהן בילינו בטעימה על קצה המזלג של ערים מרכזיות בארצות-הברית, המסע האמריקאי מגיע לסיומו.
או לפחות חלק א' שלו.
כדי לסיים את המסע שלנו, החלטנו ללכת על אחד האייקונים הכי מובהקים של המטבח האמריקאי – המבורגר.
אמנם הדעות חלוקות לגבי כיצד הומצאה, ומהי מדינת המקור, אבל גם אם מקורה בכלל לא בארה"ב, מדובר במנה שכולנו מקשרים באופן אוטומטי לאמריקה או לרעיון הכללי שמסמל את המטבח שלה – לאכול ובגדול.

טיגון עמוק מידי

המבורגר קלאסי וטוב זה המבורגר בלחמניית שמרים מתוקה, עם חסה, עגבנייה, בצל ומלפפון חמוץ, מעט רטבים ובצד ערימת צ'יפס גדולה.

אני מודה, חטאנו.
הלחמניות היו קנויות ולא הכנו אותן בעצמנו.
התירוץ העיקרי שלנו היה שרוב המתכונים דרשו חמאה – ואת זה לא יכולנו לעשות מטעמי כשרות, ושאר המתכונים ביקשו מרגרינה – ואני לא נוגע במרגרינה כבר כמה שנים טובות.
אבל בינינו, יש מצב שסתם התעצלנו…

הקציצה לא דרשה עבודה (אפילו ששקלתי אותן במדויק ויצרתי עיגולים מדויקים), במיוחד עם המדריך המעולה שלפיו אני עובד כבר שנים (יצורף עם המתכונים), ולכן עיקר העבודה הייתה הכנת הצ'יפס והכנת ממרחים.
צ'יפס טוב הוא צ'יפס שטוגן פעמיים, בהתחלה לריכוך ובהמשך לקבלת הקראנצ'יות הנהדרת שמוכרת לכולנו.
קנינו תפוחי אדמה מהזן המתאים לטיגון (קליפה אדומה, מבפנים צהבהב), והסו-שף עמל על קילוף, השריה במי-קרח והטיגונים.
העניין הוא, שיש לי צ'יפסר, אבל לא מהסוג החכם, כזה שיש לו טמפרטורה אחת וזהו.
טיגון נכון של צ'יפס נעשה בטמפרטורה נמוכה יחסית בטיגון הראשון, וגבוהה יותר בשני.
ומכיוון שכאן הטיגון נעשה באותה טמפרטורה במהלך שני הטיגונים, התוצאה הייתה צ'יפסים כהים ומלאי שמן, בדיוק כמו בשווארמות…

הצד היצירתי

כדי לגוון ולהכניס קצת יצירתיות, החלטנו להכין רטבים בעצמנו.
אמנם המיונז, הקטשופ והחרדל היו קנויים, אבל החלטנו להוסיף קצת עניין ולהביא משהו אחר עם קצת יותר משחק של טעמים וצבעים.
אחרי קבלת השראה מהאינטרנט, הכנו פסטו, שחלק ממנו עורבב עם חמאת בוטנים, ורוטב חמאת בוטנים וצ'ילי.

הצ'יפס טוגן, ההמבורגר בושל לפי מידת העשייה הרצויה, הרטבים נמרחו בלחמנייה, והגיע זמן ההרכבה.
יחד, עלו כל המרכיבים על הצלחת היצירתית שהייתה השראה של הרגע (ולא, לא הכרתי את הקינוח של שגב שכולם טורחים לציין בפניי).

ההמבורגר היה טוב, וכל הטעמים השתלבו נהדר.
הצ'יפס, כאמור, היה שומני ולא קראנצ'י, אבל הרטבים הלמו אותו והביאו טעם קצת אחר.
סיומת נפלאה למסע האמריקאי.

קשה לסכם את המטבח האמריקאי.
בקצרה – לאכול ובגדול, אבל אם רוצים להרחיב קצת יותר, מדובר במטבח מגוון, עם המון טעמים מכול העולם שעברו אדפטציה.
המנות גדולות, מושחתות ועושות טעם של עוד (בגבול הטעם הטוב).
אז נתגעגע, אבל יש עוד הרבה עולם לטעום.

מתכונים:

המבורגר – כל ההוראות וההכוונות מכאן. אני תמיד מכין את השילוב של השפונדרה, החזה והסינטה.

צ'יפס – לפי המתכון הראשון בעמוד. להקפיד על הטמפרטורות, אחרת לא שווה את ההשקעה.

רטבים לצ'יפס –
פסטו:
רכיבים –
  • 1 צרור עלי בזיליקום
  • 2 שיני שום
  • 2 כפות צנוברים קלויים
  • כוס זמן זית
  • מעט מלח ופלפל

אופן ההכנה –

  1.  כותשים יחדיו את כל המצרכים תוך כדי הזלפה איטית של שמן הזית עד לקבלת ממרח עדין, מתקנים תיבול בהתאם לטעם.
חמאת בוטנים פסטו:
רכיבים –
  • 1 כוס חמאת בוטנים טבעית
  • 3 כפות רוטב פסטו

אופן ההכנה –

  1.  מערבבים יחד בקערה, מוסיפים עוד פסטו בהתאם לצורך.
חמאת בוטנים צ'ילי:
רכיבים –
  • כוס חמאת בוטנים
  • רבע כוס רוטב צ'ילי
  • כף צ'ילי גרוס
  • מים בהתאם לצורך

אופן ההכנה –

  1.  מערבבים את כל החומרים פרט למים לקבל משחה קשה.
  2. מוסיפים מים בהדרגה, מעט מאוד בכל פעם, עד לקבל מרקם ממרחי.

מוזמנים לעקוב אחרי הבישולים שלנו באינסטגרם

אהבתם? שתפו!

הרשמה לניוזלטר

רוצים להתעדכן בכל פוסט שמפורסם בבלוג?
הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו, ותקבלו מייל על כל פוסט חדש.
אל דאגה, לא נעביר את המייל שלכם הלאה, ולא נשלח לכם שום דבר אחר חוץ מעדכונים על הבלוג.

השארת תגובה